בקובץ זה אנו סוקרים את תהליך הקבלה למסלולי הרפואה בארץ. חשוב היה לנו להבהיר את תנאי הקבלה, תהליך ההרשמה והקבלה בצורה מסודרת וברורה.

בקורס עומדים לרשותך מדריכים מנוסים עם ידע רב על תהליך הקבלה ללימודי הרפואה. 

המידע מבוסס על פרסומי האוניברסיטאות בשלוש שנים האחרונות.

קבלה לרפואה – המסלול השש שנתי:

מידע כללי על התוכנית השש שנתית: 

משך התוכנית השש שנתית לרפואה הינו 6 שנים + שנת סטאז’, אחרי 7 שנים מקבלים תואר דוקטור לרפואה M.D..

תנאי הקבלה למסלול הינם ציון פסיכומטרי גבוה בתוקף בערך מעל 720 וממוצע בגרויות מעל 110 (כולל בונוס). התחליף היחידי לבחינה פסיכומטרית ולבגרות הינו ממוצע תואר גבוה של 95+ כדי לקבל זימון למבחני הקבלה.

מסגרת הלימוד מאתגרת ואינטנסיבית והמסלול כשלעצמו מאוד מרתק וחווייתי. סטודנט לרפואה נדרש לפתח חוש אינטגרציה בין המדעים השונים, לרכוש ולהציג כושר פתרון בעיות ויכולת יישום של החומר הנלמד.

כאמור, ישנו מספר מוגבל של מקומות ובמקביל הביקוש גדול. כתוצאה, תנאי הקבלה קשים ודורשים המון השקעה מהמועמד. תהליך הקבלה כרוך באחריות רבה והתמודדות עם לחץ ויש צורך להיות בעלי יכולת לימוד טובה והתמדה. הכי חשוב לשמור על מוטיבציה גבוהה וסקרנות. אנו ממליצים להתכונן לתהליך לא מתוך פחד אלא מתוך הבנה שאומנם זה לא פשוט, אך זה אפשרי בהחלט עם השקעה ממוקדת.

מהלך הלימודים:

שנה ראשונה-שלישית (השנים הפרה-קליניות): בהן לומדים מגוון רחב של קורסים מדעיים ורפואיים

שנה רביעית-שישית (השנים הקליניות): הלימודים מתבצעים בקבוצות במרכזים רפואיים המסונפים לפקולטה לרפואה שהסטודנט לומד בה

איפה אפשר ללמוד רפואה בארץ?
לימודי רפואה מתקיימים בשישה בתי ספר לרפואה:

בכל מוסד אקדמי, במסלול ה-6 שנתי לרפואה יש 120 סטודנט בכל מחזור. ישנם 4 אוניברסיטאות כך שבערך יוצא שקרוב ל-480 מועמדים מתקבלים כל שנה. 

הנתונים משנת 2016:
יחס המועמד ללומד עומד על 3.8, קרי על כל 3.8 מועמדים ללימודי רפואה כללית רק מועמד אחד מתקבל
בכל שנה ניגשים כ2000 מועמדים למסלולי הרפואה וכ-480 מתקבלים.
הכתבה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4870008,00.html
יתרונות התוכנית השש שנתית
? במהלך הרישום יש זמן לשפר ציונים: בגרויות ניתן לשפר במועדי הקיץ והחורף, ניתן לגשת לפסיכומטרי עד וכולל חודש אפריל של שנת הרישום. הציון הכי גבוה בבחינה הפסיכומטרית זה מה שנלקח בחשבון.
? אפשר לגשת לפסיכומטרי כ-4 פעמים בשנה על מנת לשפר ציון
? הגיל לא משחק תפקיד בהליך הקבלה. הגיל הממוצע בתוכנית השש שנתית עומד על 24
עם זאת, משך הליך הקבלה עומד על שנתיים בממוצע.
? מתחילים בלימודי בסיס מדעיים בתחומי הכימיה, ביולוגיה, פיזיקה כך שאפשר ללמוד את החומר באופן מעמיק בקצב פחות דחוס.

איך אפשר להתכונן למבחנים אלה?
במיומידקס אנו מציעים קורסי הכנה מגוונים לחלקים השונים של המבחן לחץ כאן

תרשים הזרימה מרישום עד קבלה:

הרישום לרפואה נפתח בסביבות אמצע-סוף ינואר (19.1 בערך) ויימשך עד 30.4.

רשאים להגיש מועמדות:

  • אזרחי ישראל, כולל מועמדים בעלי דרכון זר, במעמד של תושב, (ת.ז. כחולה) .
  • בעלי ציון פסיכומטרי תקף של 700  לפחות. 
  • בעלי תעודת בגרות ישראלית או בעלי תעודת בגרות מחו”ל השקילה לתעודת בגרות ישראלית או בעלי תואר בוגר (תואר ראשון) ממוסד אקדמי מוכר על ידי המל”ג בארץ או בחו”ל
  • ציון “עובר” בבגרות במתמטיקה ברמה של 4 יחידות לפחות.
  • נדרש ציון 120 ומעלה במבחן המיון באנגלית שבמסגרת בחינת הפסיכומטרי או ציון של 220 לפחות בבחינת אמי”ר. ניתן להיבחן עד מועד אפריל.
  • מועמד לרפואה שחייב ידע בעברית נדרש להיבחן במבחן יע”ל ולהשיג ציון של 105 לפחות עד מועד אפריל, בתנאי שעד תחילת שנת הלימודים השנייה יקבל ציון 132 ומעלה.  

(המידע מבוסס על ההנחיות למועמדים באתר של אוניברסיטת תל אביב)

תנאי סף לרישום
המועמד נדרש להציג ציוני בגרות ופסיכומטרי, המועמדים עם הציונים הגבוהים ביותר מוזמנים למבחני מו”ר ומרק”ם.
כל מוסד אקדמי קובע סף זימון משלו ובנוסף, לכל מוסד יש שיטת חישוב מיוחדת לשקלול הציונים.
כך שהתנאים בין מוסד אקדמי אחד למשנהו ובין שנה לשנה.
לוקחים בחשבון את ציון הפסיכומטרי הרב-תחומי והממוצע של בחינות הברגות (כולל בונוס)
מה המשמעות של סף זימון לבחינות הקבלה?

כלל אצבע: תמיד לשאוף למקסימום.
קשה מאוד להגיע לציון מושלם בבחינה הפסיכומטרית אך אם ישנה את האפשרות והזמן לנסות לקבל ציון גבוה יותר – אנו ממליצים לשקול את האפשרות בכובד ראש, כי האוניברסיטאות לוקחות בחשבון את הציון הגבוה ביותר (אפילו אם הציון האחרון נמוך יותר מהקודם).
בממוצע, למועמד לוקח כשנתיים כדי להתקבל. דבר זה תלוי מאוד במספר גורמים
הליך המיון
אחרי שעברתם את סף הזימון הראשוני, בדואר האלקטרוני תקבלו זימון לחלק האישיותי המורכב מ:
שאלון אישיותי (ביוגרפי).
מרכז הערכה (יום ראיונות) כולל בחינת של”ו החל משנת 2020.

  • מועמדים לרפואה יבחנו במבחן מו”ר או במבחן מרק”ם, ההתייחסות לציוני בחינת מו”ר ובחינת מרק”ם תהיה זהה.
  • מועמדים שנרשמו גם לאוניברסיטת ת”א, לאוניברסיטה העברית ולטכניון יוזמנו באופן אקראי לאחד משלושת אתרי הבחינה. מועמדים אלה לא יוכלו לבחור היכן להיבחן ולא ניתן יהיה להחליף את השיבוץ בין אתרי הבחינה.

למערכות מו”ר ומרק”ם שני חלקים: שאלון אישי-ביוגרפי ומרכז הערכה. לכל מערכת מרכז הערכה משלה, ואילו השאלון משותף לשתי המערכות.

מועמדים ששובצו במערכת מו”ר יזומנו למלא את השאלון האישי-ביוגרפי באוניברסיטת תל אביב או בטכניון. מרכז ההערכה יתקיים בטכניון או במרכז לסימולציה רפואית (מס”ר) במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

מועמדים ששובצו במערכת מרק”ם יזומנו למלא את השאלון האישי-ביוגרפי בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הציון במערכת מו”ר ובמערכת מרק”ם מחושב על סמך תשובות הנבחנים לשאלון ותפקודם במרכז ההערכה. הציון הסופי מורכב מציון מרכז ההערכה (70%) ומציון השאלון האישי-ביוגרפי (30%). טווח הציונים הוא מ-150 עד 250, ממוצע הציונים הוא 200 וסטיית התקן היא 20. (מצוטט מהאתר של המרכז הרצי לבחינות והערכה).

  • המידע מאתר המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל”ו) 

מבנה מבחן מו”ר מרק”ם:

יום ההערכה כולל 8 תחנות בנות 10 דקות, עם 2 דקות מנוחה בין כל תחנה. 

מטרת מרכז ההערכה הינה להכיר את המועמדים ולהעריך את מידת התאמתם לעולם הרפואה.

יש 3 סוגי תחנות:

  1. תחנת ראיון אישי: בתחנה המועמד נשאל על התנסויות בעבר (חוויות אישיות), בד”כ יש שתי שאלות ותתי שאלות הדומות למבחן הביוגרפי.

בסוג תחנה זו עוזר מאוד להתכונן למבחן הביוגרפי כי השאלות שנתקל בהן המועמד מאוד דומות בסגנון.

  1. תחנת דיון בסוגיה קשורה לעולם הרפואה: המועמד קורא תרחיש טרם הכניסה לחדר עם המראיין. אחר כך המועמד דן ומביע את דעתו בקשר לתרחיש ומציג את עמדתו. חשוב לקרוא את התרחיש בצורה מעמיקה ולשים לב לפרטים המוזכרים.
  1. תחנת סימולציות:  המועמד קורא תרחיש טרם הכניסה, הוא מגלם תפקיד (מורא, רופא, עו”ס, …) ולאחר הכניסה לחדר חל משחק עם שחקן מקצועי במשך 5 דקות. לאחר מכן, השחקן מתחלף ומתחילים שלב תחקור הסימולציה שהייתה, משך שלב זה הוא גם 5 דקות.   

במו”ר יש 2 תחנות ראיון אישי, 3 תחנות דילמה ו3 סימולציות

במרק”ם יש 3 תחנות ראיון אישי, 2 תחנות דילמה ו3 סימולציות

בשנת 2020 הפחיתו את כמות התחנות מ-8 ל-6 תחנות והוסיפו שאלון של”ו כתחליף לשתי התחנות, הציון הסופי שוקלל לפי 55% ציון יום התחנות, 30% שאלון ביוגרפי, 15% של”ו

מה זה מבחן של”ו?

של”ו – שאלון להשמה ומיון. של”ו הינו מבחן אישיותי ממוחשב שמטרתו לחזות את היכולת להצליח בתפקיד כרופאים בעתיד. בשאלון מעריכים חמישה ממדי אישיות: מוחצנות, נועם הליכות, מצפוניות, יציבות רגשית ופתיחות מחשבתית.

לפי אתר מאל”ו, השאלון מורכב מזוגות משפטים, כך שבכל פעם זוג משפטים מוצג על המסך והמועמד בוחר את המשפט שהכי מתאים בשבילו לפי החיים האישיים. אי אפשר לחזור לתשובות הקודמות.

יש למועמד 60 דקות להשלים את השאלון, בד”כ מסיימים תוך 20-30 דקות. 

אפשר להיבחן בשפות: עברית או ערבית 

אפשר לבחור לשון ייצוג (זכר/נקבה)

טווח הציונים נע מ150 עד 250.

אוניברסיטת בן גוריון: 

תהליך הקבלה לאוניברסיטת בן גוריון כולל שני שלבים: 

שאלון ממוחשב באוניברסיטה

ראיון קבלה

השאלון הממוחשב מתקיים בסביבות חודש אפריל, ולפי הדירוג מקבלים זימון לשלב הבא, ראיון של 45 דקות בממוצע עם שני מראיינים. אחד מהמראיינים הינו מעולם הרפואה והאחר יכול להגיע מכל אחת מהפקולטות של האוניברסיטה (מחוג הפסיכולוגיה, חינוך, עבודה סוציאלית וכו’).

? נתוני קבלה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון – שנת 2019: לשלב הריאיון מתקבלים כ- 500 מרואיינים מתוך כ-1200 שניגשים למבחן הממוחשב. מהם נבחרים כ-90 שיתקבלו ללימודי הרפואה ועוד כ-20 בהמתנה. 

שלב מסכם: חישוב ציון התאמה סופי ע”פ שקלול שני השלבים

אחרי קבלת הציונים האישיותיים (ציוני המו”ר מרק”ם), נקבע ציון התאמה לרפואה.

הציון מחושב בצורה הבאה:

 30% ציון התאמה ראשוני (בגרות ופסיכומטרי).

 70% שקלול של ציוני המבחנים הלא קוגניטיביים (שאלון ביוגרפי + יום תחנות)

הקבלה מתרחשת בגלים, לא כולם מתקבלים באותו רגע. המועמדים עם הציונים הגבוהים ביותר מתקבלים בכל גל. ישנם גלי קבלה עד תקופת תחילת הלימודים או עד מילוי כסאות הלימוד (120 מקומות בכל מוסד אקדמי).

כמה זה עולה?

מחיר
הרשמה לאוניברסיטאות ₪ עבור כל אוניברסיטה, באוניברסיטאות מסוימות יש הנחה של 50% ביום הפתוח
הערה: דמי ההרשמה לא מוחזרים במידה ולא מתקבלים
בחינה פסיכומטרית560 ₪
שאלון ביוגרפי+יום תחנות1900 ₪

שאלות נפוצות:

איזה ציון פסיכומטרי לוקחים בחשבון? האם יש משמעות אם הציון בדגש כמותי\מילולי גבוה יותר?

ברישום לרפואה האוניברסיטאות לוקחות בחשבון רק את הציון הרב-תחומי

מה המשמעות של סכם?

ציון הסכם – הציון התאמה שהינו שקלול של השניים: ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי

בדרך כלל, הציון מחושב לפי 30% ציון ממוצע הבגרות ו-70% ציון הפסיכומטרי

ממה מורכב הציון הראשוני כדי לקבל זימון לשלב הראיונות?

ציון ההתאמה הראשוני (הסכם) מהווה תנאי כדי לקבל זימון למבחן הקבלה.

איך אפשר לחשב סכם?

https://admissions.technion.ac.il/calculator/ מחשבון סכם של הטכניון

באתר הטכניון, אפשר לחשב את הסכם של בחינות הבגרות והפסיכומטרי ביחד, מומלץ סכם מעל 93 כדי לקבל זימון. 

בשנה הקודמת הסכם בטכניון עמד על 93.64 

https://go.tau.ac.il/b.a/calc מחשבון סכם של אוניברסיטת תל אביב

יש תנאי של ציון 700 ומעלה בפסיכומטרי, כדי לקבל זימון בפועל דרוש ציון של בערך 720 לפחות

http://www.huji.ac.il/documents/medicine_calc.html מחשבון סכם של האוניברסיטה העברית 

https://bgu4u.bgu.ac.il/html/average_calc/index.php מחשבון סכם של אוניברסיטת בן גוריון

ציון הסכם של 735 עם תנאי של ציון פסיכומטרי מעל 680

האם אפשר לעבוד במהלך הליך הקבלה ובמהלך הלימודים?

 אנו מציעים להתמקד עד כמה שאפשר בהכנה למבחנים ופחות בעבודה במהלך שלבי הקבלה, כחודשיים לפני המבחנים צריך להתכונן בצורה אינטנסיבית לכן אנו ממליצים לשקול להשקיע יותר במסגרת מבחנים אלו. אפשר לשלב עבודה, פשוט תלוי במחויבות של המועמד והיכולת הכלכלית. 

מה המועד המומלץ להתחלת תהליך הקבלה?

אחרי שמקבלים ציון פסיכומטרי גבוה ובהנחה שאין צורך לשפר את ציוני בחינות הבגרות, אנו ממליצים להתחיל להתכונן בסביבות ינואר-פברואר בשנה שבה ניגשים למבחני הקבלה. 

האם אפשר להירשם באיחור לאוניברסיטאות?

מועד הרישום במסלול השש שנתי לרפואה הינו עד סוף אפריל (30.4), ומבחני הקבלה מתחילים באזור יוני-יולי ומתקיימים פעם לשנה. אין אפשרות להירשם באיחור ואין גמישות מצד האוניברסיטאות, ממליצים להיערך מראש.

כמה פעמים אפשר לגשת למבחני הקבלה?

בכל שנה אפשר לגשת רק פעם אחת, אין הגבלה למספר הניסיונות להתקבל.

לאיזה ציון לשאוף? 

בגלל הקשחת התנאים בין שנה לשנה, ההמלצה היא לשפר פסיכומטרי כשישנה אפשרות כזו למועמד. בגלל שבאוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית ציון הפסיכומטרי מהווה 25% מהציון הסופי לקבלה (75% ציון מו”ר מרק”ם), ובהתחשב בעובדה שהציון הכי גבוה זה מה שנלקח בחשבון, אז צריך לשאוף לציון הכי גבוה שאפשר. כדי למקסם את הסיכויים להתקבל אנו ממליצים ציון מעל 730 בבחינה הפסיכומטרית.

התפלגות הציונים בשנה הקודמת, אפשר לראות שלתחנות יש משקל 55%, לביוגרפי 20% ולשאלון של”ו 15%.
49% מהמועמדים מקבלים ציון של 200+

מבנה השאלון הביוגרפי של אוניברסיטת בן גוריון:

המבחן הוא על זמן )כ-3 שעות(, אבל לא מגדירים בדיוק כמה זמן לכל פרק.

חלק א’- 2 קטעי קריאה באנגלית 

היה כתוב שמומלץ לקרוא כל קטע בלא יותר מ10 דקות. כאשר עוברים מקטע הראשון לשני אין אפשרות לחזור וברגע שעוברים לשאלות על הקטעים – אין אפשרות לראות את הטקסט. ז”א, צריך לענות על השאלות מתוך הזיכרון.

חלק ב’- בין 700-500 שאלות. 

יש לבחור בין 4 אפשרויות- נכון מאד, נכון למדי, לא כל כך נכון, לא נכון. 

השאלות מחולקות למקבצים של 100 פלוס שאלות ויש אפשרות לחזור אחורה בתוך אותו מקבץ אך לא בין המקבצים. 

שאלות לדוגמה:

“חברים שלי יגידו שאני בן אדם חברותי”, “הייתי רוצה לעשות טיול מסביב לעולם”, “כאשר מישהו חותך אותי בכביש, בסתר ליבי אני רוצה שהוא יהיה בתאונה”, “הייתי רוצה לקפוץ מצוק למים עמוקים”, כאשר אני חוזר מטיול, דבר ראשון שאני עושה זה פורק את הציוד מהתיק” 

חלק ג’- בערך 25 שאלות פתוחות שצריך להשלים את החסר. 

לדוגמה: “המנהלים שלי בעבודה יגידו שאני צריך להשתפר ב___”, “אני נלחץ כש___”, “רופא טוב הוא___”

חלק ד’- 2 דילמות ו2 סיטואציות מהחיים שלך 

לדוגמה: “תאר סיטואציה בה היית נתון ללחץ חברתי. האם אתה מתחרט על הדרך בה פעלת?” 

צריך לכתוב עליהם עם הגבלה של כ650 תווים. בחלק זה יש שעון עצר על המסך ו20 דקות כדי לענות על 4 השאלות.

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות שלך ריקחזרה לחנות